ההבדל הגדול בין אופיואידים לקנאביס

אופיאטים הם אופיואידים הנוצרים בטבע ובונים קבוצה רחבה של תרופות לשיכוך כאבים חזקים וחריפים הנמכרים כיום בישראל במרשם רופא.

כשהאופיאטים נעים בזרם הדם, הם מתחברים בין השאר לקולטנים האופיואידים במערכת העצבים ובמקומות אחרים בגוף. ההשפעה המרכזית של מרבית האופיואידים היא דיכוי מערכת העצבים המרכזית תוך הפחתת יכולת הגוף להגיב לגירויים, בנוסף הם מובילים לשחרור אותות שגורמים לשיכוך כאב ולהעלאת תחושת ההנאה(דופמין).

מקור שמם של האופיאטים באופיום – חומר המצוי בשרף הפרג התרבותי, המשמש להפקת סם ההרואין. קבוצת האופיאטים כוללת גם סמים מסוכנים כגון הרואין וכן אופיאטים שמוגדרים חלשים וחזקים בהתאם להשפעתם על הכאב.

אופיאטים הם חומרים ביוכימיים ממכרים ביותר. מבחינה ביוכימית, תרופות אופיואידיות מעלות את רמות הדופמין ומפחיתות שחרור של נוראדרנאלין ואנדורפינים (משככי הכאב הטבעיים) מה שיוצר את ההתמכרות עצמה.

תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות: יובש בפה, עצירות, ישנוניות, סחרחורות וירידה בכמות השתן, תגובות אלרגיות, קוצר נשימה, בלבול והפרעות במצב הרוח, בחילות והקאות, הזעת יתר, ירידה בלחץ הדם והאצת קצב הלב. התרופות עובדות על קולטני כאב אך גם על קולטנים האחראים לפעולת הנשימה.ואכן במינונים גבוהים במיוחד נראה דיכוי נשימתי.

סבילות היא תופעה פיזיולוגית של התרגלות הגוף לתרופה, ולכן הגוף זקוק למינון גבוה יותר כדי לקבל את אותה השפעה של הקלת כאב.

תלות היא תופעה פיזיולוגית הנובעת מעליה במספר הקולטנים לתרופות הנ"ל כתוצאה מחשיפה ממושכת. לכן כאשר אנו יורדים במינון או מפסיקים אותו כלל הגוף דורש את התרופה, וזוהי "תסמונת הגמילה" .

ההתמכרות היא תופעה נפשית ש צורך בתרופה שלא על מנת לשכך את הכאב הפיזי. היא מאופיינת בחיפוש כפייתי אחר התרופה. נכונות לגרימת נזק גופני, אישי וסביבתי על מנת לקבל את התרופה.

בשנת 2019 הוקמה במשרד הבריאות ועדה לבחינת צמצום השימוש באופיאטים בישראל, אולם נכון ליולי 2020 היא טרם סיימה את פעילותה, וההנחה כי תפעל בעיקר לקידום הקמת מערכת ממוחשבת לפיקוח ובקרה אחר המשתמשים באופיאטים

אופיואידים מפעילים את מערכת התגמול של המוח, מה שמוביל לשחרור כמויות גדולות של דופמין, מה שיוצר תחושה מענגת ומחזק את הרצון להשתמש שוב בתרופה. עם הזמן, המוח הופך להיות תלוי בתרופה כדי לייצר את התחושות המענגות הללו, מה שמוביל להתמכרות פיזית ופסיכולוגית.

קנאביס, לעומת זאת, מקיים אינטראקציה עם המערכת האנדוקנבינואידית, המווסתת תפקודים שונים כולל מצב רוח, תיאבון ותפיסת כאב. מולקולות הקנאביס הנקראות פיטו קנבינואידים זהות לאנדוקנבינואידים המיוצרים באופן טבעי על ידי הגוף, לכן ההשפעה של הקנאביס היא יותר טבעית, ,לא זרה והגוף יודע למתן אותה.

ששימוש כרוני בקנאביס יכול להוביל רק לתלות קלה, פיזית או מנטלית מכיוון הוא לא גורם כלל לאותן השפעות מענגות אינטנסיביות כמו אופיואידים, ולכן גם לא מוביל לאותה רמה של תלות פיזית. בנוסף, תסמיני הגמילה הקשורים לקנאביס הם קלים יותר מאלו הקשורים לאופיואידים.